מאז ימי העולם העתיק ועד לדורות האחרונים, היה תפקיד האדריכל רחב ומקיף. האדריכלים בתקופה הקלאסית, ואלה שהמשיכו את דרכם, תיפקדו כראש הפירמידה של תהליך הבניה. ההתמחות וההתמקצעות המאפיינות את דורנו גרמו למקצועות מסורתיים רבים להתפצל לתת-מקצועות שונים ורבים. מגמה זו עשתה עוול למקצוע האדריכלות, אשר נקרעו ממנו חלקים רבים והותירו אותו מוגבל ומוחלש – ללא יכולת למלא את תפקידו האמתי. לפי השקפתנו, יש לשאוף להחזיר להגדרת האדריכלות את משמעותה המקורית.

גם בימנו אלה האדריכל האידאלי יכול להיות "אלוף הבונים" – The Master Builder.

מתוך תפיסה זו חייב האדריכל להתמצא בכל ההיבטים הקשורים בבניה, החל בעקרונות הקונסטרוקציה, טכנולוגיות הבניה, מערכות אינסטלציה, חשמל, מיזוג אויר, ועוד... וכלה בתורת הצבעים, עיצוב פנים, ריהוט, תכונות החומר, מערכות מתקדמות (אבטחה, תקשורת, אודיו-וידיאו וכו'). אפילו אם אין אפשרות מעשית לאדם אחד לשלוט במורכבות המערכות והטכנולוגיות המתחדשות לעיתים תכופות, הרי שעל האדריכל להיות בעל ידע נרחב ולשמש גשר למומחים ויועצים במידת הצורך.

משימות האדריכל הן מכלול שמהווה מקשה אחת – תכנון פונקציונלי, חזות הבניין, עיצוב פנים ושילוב מערכות לפי הפרוגרמה. לפיכך, אין הפרדה בין תהליכי עיצוב פנים ובחירת מערכות לבין התכנון – כל אלה הם חלק מאדריכלות שיוצרת אינטגרציה מושלמת – אדריכלות במובן המלא.

לפי גישתנו, הגורם המתאים ביותר לפקח על ביצוע התכנית לכל פרטיה הוא האדריכל. כפי שלמדנו מניסיון של דורות רבים, הביצוע איננו מנותק מן התכנון. לעיתים קרובות, אילוצי הביצוע מצריכים תיקון ועדכון פרטי תכנון במהלך העבודה. האדריכל יכול לפתור בעיות בשטח מתוך ראיה רחבה והבנה מהותית היכן להתעקש והיכן להתגמש, מבלי שתהיה פגיעה משמעותית בתוצאה.